מחזירים את היופי למרכז

ג'סיקה וולש וסטפן זגמייסטר, Stefan sagmeister & jessica walsh by john madere

מוזיאון העיצוב חולון משיק את תערוכת זגמייסטר & וולש: רטרוספקטיבה שתפתח את עונת הקיץ במוזיאון. "אנחנו אמני תקשורת ואנחנו מעצבים תקשורת" אמרו צמד המעצבים סטפן זגמייסטר וג'סיקה וולש הפועלים במשרד הנושא את שמם בניו יורק, שהגיעו ארצה במיוחד לרגל התערוכה. השניים, שמפרידות ביניהם יותר מ-20 שנה, נחשבים בין המעצבים הגרפיים החשובים ביותר שפועלים כיום ומקור השראה למעצבים רבים. הם מעצבים ללקוחות מסחריים כמו גם למוזיקאים ובעיקר מביעים את עצמם בכל דרך אפשרית, כולל שימוש בגופם, בחייהם האישיים וכך הלאה. התערוכה הצבעונית והבועטת תוצג מ-6.6 עד 20.10.18 ותכלול את שני החללים המרכזיים והגדולים במוזיאון. אוצרת התערוכה (ומוזיאון העיצוב) היא מיה דבש ואוצרת המשנה היא סתו אקסנפלד.

תערוכה זגמייסטר & וולש. מילי 2016 הצילום באדיבות סטודיו זגמייסטר & וולש

"אנחנו מנסים להיות אישיים ולדבר דרך העבודות שלנו", אומר זגמייסטר. עוד זווית מעניינת שהציגו השניים לגבי עיצוב בכלל ולא לגבי תקשורת חזותית שבה הם עוסקים זה מושג היופי. "ערך היופי הוזנח מצד קולגות שלנו ואנחנו מרגישים צורך להחזיר אותו להיות IN שוב", הם אומרים, "זה לא הגיוני שפונקציונליות ושיקולים כלכליים יעלו על שיקולי יופי ואדריכלים ומעצבים ייעצבו למשל בתים מכוערים. לא פלא שהורסים מבנים מכוערים שהוקמו בשנות ה-70 בלי טיפת מחשבה על היופי שלהם. יופי הוא עניין אוניברסלי והאמרה שיופי הוא בעיני המתבונן היא ממש לא נכונה. רוב האנשים בעולם, המגיעים מתרבויות שונות, יגיבו באופן דומה לאובייקט יפה".

ג'סיקה וולש וסטפן זגמייסטר היום, במוזיאון העיצוב חולון, צילום: שי בן אפרים

צילום: ארון פילקיי והנרי הארגריבס, FLOWER FACE FINAL

שני המעצבים, שכביכול מגיעים מתקופות שונות, עיצבו עבור ADOBE, WIX, הרולינג סטונס, ליוויס, BMW, הניו יורק טיימס ועוד שורה של לקוחות ופרויקטים מסחריים, אמנותיים ואישיים. הם פועלים בשלל טכניקות כשהמשותף לכולם הוא שימוש באמצעי הבעה מגוונים. העבודות של השניים, שלא פוחדים כאמור מחשיפה אישית, תרתי משמע (על הצטרפותה של וולש כשותפה במשרד הם הנציחו בצילומי עירום משותפים). הם גם לא חוששים מלגעת בנושאים פוליטיים או טעונים ונרתמו לנהל קמפיין נגדי רווי יצירתיות נגד טראמפ בתקופת הבחירות בארצות הברית וגם לאחריה. הם עיצבו שערים בולטים מאוד לניו יורק טיימס למשל. עבודתם של זגמייסטר ו-וולש מאופיינת בעיצוב נועז, פרובוקטיבי, אמיץ רגשי ואנושי, המאתגר מוסכמות ופורץ גבולות בין אמצעי מדיה שונים. אפשר לומר שהם מגמישים את הגבולות והחוקים ומחדשים ללא הרף.

העבודה "איזון סתו חורף", 2015, מוצגת אף היא במוזיאון העיצוב, צילום: שי בן אפרים

זגמייסטר, יליד אוסטריה, שלאחר הלימודים בווינה ובניו יורק החל את דרכו המקצועית בסניף הונג קונג של משרד הפרסום "ליאו ברנט" המיתולוגי. כשנשאל על ידי סטודנט צעיר היום במוזיאון העיצוב חולון מה עושים כמעצב צעיר שלא אוהב במיוחד את העבודה עבור לקוח מסוים, ענה זגמייסטר שהעבודה הראשונה שלו הייתה כרזה עבור חברת המחשבים IBM שהוא לא חש כלפיה שום רגש מיוחד ומאז השתדל לעבוד רק עבור לקוחות שמעוררים אצלו משהו ברמה הרגשית. לאחר תקופת העבודה בהונג קונג עבר לניו יורק ועבד כמעצב ראשי לצד המעצב טיבור קלמן. כשקלמן סגר המשרד שלו, זגמייסטר פתח סטודיו משלו הנושא את שמו. בין היתר עיצב עטיפות אלבומים וכרזות לרולינג סטונז, דיוויד ביירן, לו ריד, אירוסמית', פט מתיני ואחרים.

קוף אחד ענקי מתוך העבודה "כולם חושבים שהם תמיד צודקים", 2006. צילום: שי בן אפרים

ג'סיקה וולש, ילידת ניו יורק, עיצבה פרויקטים עבור ג'יי זי, ליוויס והניו יורק טיימס. בין היתר יזמה פרויקטים כמו Ladies, Wine & Design שכיום פועל ביותר מ-150 ערים בעולם, גם בתל אביב.

בין העבודות המעניינות בתערוכה אפשר לראות את תתקדם משנת 2012: מיצב אינטראקטיבי ובו מוקרנת אנימציה משתנה על גבי אותיות תלת ממדיות המרכיבות את המשפט Step Up to It כשהאותיות עשויות מ-60 אלף קוביות סוכר לבנות המודבקות זו לזו.

יופי = אנושיות משנת 2018 נעשתה במיוחד עבור התערוכה עבודה המורכבת מאלפי חרקים (אמיתיים וללא חיים), בשלל גוונים וגדלים היוצרים דפוסים המחקים צורות מהטבע שיוצרים את המילים "יופי = אנושיות". מאחורי העבודה עומד הקונספט כי במקום שבו אנשים רואים חרקים מגעילים, הצמד זגמייסטר & וולש רואים יופי.

העבודה הייחודית שנעשתה במיוחד עבור התערוכה בארץ: יופי = אנושיות, 2018. צילום: שי בן אפרים

תקריב על החרקים המרכיבים את העבודה יופי = אנושיות. ייחודית למוזיאון העיצוב חולון, צילום: שי בן אפרים

תערוכה זגמייסטר & וולש. מיטאפ – מיתוג מחדש, 2016 הצילום באדיבות סטודיו זגמייסטר & וולש

אחת העבודות המסחריות של השניים נעשתה עבור חברת אדובי במסגרת תחרות עיצוב ב-2003. הכרזה שעיצב הסטודיו עבור היא צילום ממעוף הציפור המתעד מעצב היוצר דימוי של גביע ניצחון. הגביע מורכב מ-2,500 כוסות נייר מלאות בקפה. מינון הקפה המשתנה, יוצר את הגיוון בצבעים, המדמים פיסקלים דיגיטליים.

עוד עבודה שעוררה תשומת לב היא המיצג עד כמה את/ה מאושר/ת? משנת 2012. מדובר במדד תלת מימדי למצב הרוח המורכב מ-10 צינורות מלאים במסטיקים צהובים המשקפים מספרים מ-1 עד 10. במסגרת התערוכה הוצגו נתונים על אושר בחתכי אוכלוסייה שונים, כך שהמיצב משמש כמדד למצב הרוח במדינות בעולם.

צילום הנרי לוטווילר ,AIGA-Colorado-Banana

אגב, אם אתם סקרנים על שיטות העבודה היצירתיות בסטודיו של השניים תוכלו לצפות 24/7 באתר האינטרנט של הסטודיו sagmeisterwalsh.com. מדובר בצילום הסטודיו בזמן אמת תוך העברת מסרים של שקיפות, כנות וטוטליות.

בנוסף לתערוכה הזו יוצגו במוזיאון שתי תערוכות נוספות העוסקות בתקשורת חזותית: התערוכה "חיטה היא חיטה היא חיטה" של המעצב פדי מרגי מוצגת במסדרון ההיקפי ועוסקת באתיקה של תחום העיצוב ובכוחם של מותגי העל. התערוכה מציבה מראה ביקורתית על חלקנו בתרבות השפע והצריכה.

התערוכה מוכרמוזר  תוצג במעבדת העיצוב ותעסוק, דרך עבודות של כמה מעצבים, בקו התפר שבין המדומה לממשי. אוצרת שתי התערוכות היא נגה שמשון.

לפרטים: מוזיאון העיצוב חולון, www.dmh.org.il/heb