מוזיאון העיצוב והמדיטק חוגגים 10 שנות פעילות ופתחו שם את שנת העשור בתערוכה ענקית ובה יותר מ-80 יצירות שונות תחת כותרת הגג אקסטרים – State of Extremes. התערוכה, כפי שמרמז שמה, עוסקת במצבי קיצון ובשינויים רדיקליים שמתרחשים בעולם והביטוי שלהם בתחום העיצוב במהלך העשור האחרון. אוצרים: אריק צ'ן – עיתונאי, מבקר והאוצר של דיזיין מיאמי ואחד מאוצרי התערוכה הראשונה שהוצגה במוזיאון העיצוב חולון, אזינטה פלנטנגה – אוצרת וחוקרת עיצוב מהולנד, ומיה דבש, האוצרת הראשית של המוזיאון. בתערוכה ייבחנו מצבי אקסטרים דרך 5 זוויות: קיטוב, סחרור מואץ, הקצנת יתר, נורמלי חדש ומעבדת אקסטרים.
ההקצנה בשלל תחומי החיים (אקלים, פוליטיקה, חברה, דת ועוד) מובילה אל סדר היום העיצובי נושאים אקטואליים בוערים. מתוך השפע שמציגים יותר מ-80 מעצבים מהארץ ומהעולם בחרנו 10 יצירות חובה מטלטלות ומעוררות במיוחד.
אנה אוגרד ינסון, הגברת הגדולה,צילום: אלעד שריג
היוצרת אנה אוגארד ינסן (Anna Aagaard Jensen) יצרה את הכיסא הגברת הגדולה – אינסטינקט בסיסי (The Grand Lady – A Basic Instinct, 2018). מדובר בחלק מסדרה של כיסאות שעוצבו במיוחד עבור נשים, במטרה לעודד אותן לאמץ שפת גוף המשדרת עמדה מעצימה ופרובוקטיבית יותר. היוצרת התבוננה בתוכניות טוק שואוז אמריקאיות והבחינה כי נשים וגברים יושבים לגמרי אחרת: נשים יושבת בצמצום ואילו גברים יושבים באופן פתוח, פרוש ונינוח יותר. היא הבינה כי ההתנהגות שלנו מוכתבת על ידי מוסכמות חברתיות ותרבותיות שמשמרות מנגנוני כוח קיימים. היא החליטה ליצור כיסא שמטרתו תנוחת הישיבה של האישה לכזו שתפגין יותר ביטחון עצמי. יצירה שהיא ניסיון לערער היררכיות מסורתיות שמתקיימות בין גברים ונשים במרחב הציבורי.
החומה של טראמפ, Build the wall
בנו את החומה (Build the wall, 2018) – משחק שמורכב מקוביות לגו ובובת צעצוע של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ. המשחק מאפשר לשחקנים לבנות "חומת טראמפ" משלהם ומתייחס לתכניתו השנויה במחלוקת של הנשיא לבנות גדר הפרדה לאורך הגבול הדרומי כדי למנוע הגירה בלתי חוקית ממקסיקו. המשחק מוצע לרכישה באתר האינטרנט Republican Legionלצד מגוון רחב של מוצרי MAGA (ראשי התיבות של סיסמת הבחירות של טראמפ: Make America Great Again).
לוסי מקריי, עריסת דחיסה, צילום: אלעד שריג
המעצבת והאמנית לוסי מקריי (Lucy McRae) עיצבה את עריסת דחיסה (Compression Cradle, 2019) שמטרתה היא להעניק חיבוק בעולם של בדידות וניכור. היוצרת מנסה להכין אותנו לעתיד שבו מגע אנושי יהיה נדיר מאוד ויוחלף בידי מכונות מגע. המכונה המרופדת לוחצת על הגוף ועוטפת אותו באופן הדוק המשחזר את חוויית החיבוק. בכך מנסה המכונה לייצר מענה לצרכים פיזיים ורגשיים עתידיים שישררו בעולם בו אנשים יחיו בבידוד.
UN STUDIO, הדבר הבא – צבע לבן ייחודי שמפחית התחממות, צילום אלעד שריג
The Coolest White המוצג ברחבה הפנימית לפני הכניסה למוזיאון. הלבן המקרר הוא צבע חדש שפותח על ידי סטודיו UNו"מונופול צבעים" כדי לצמצם את אפקט "אי החום העירוני". מיצב מיוחד, שנוצר במיוחד עבור התערוכה "אקסטרים", ממחיש את מאפייני הצבע הלבן הקריר ביותר בעזרת צג ממחושב הנמצא בתוך המוזיאון. הצבע החדש מדגים איך תשפיע צביעה של מבנים בצבע הפטנטי תוריד את החום הנפלט ממבנים, וביישום נרחב על פני שכונות שלמות – ההשפעה תהיה גלובלית ומשמעותית על האקלים בכדור הארץ. הרעיון נולד מהמחשבה כי חומרים תרמיים המשמשים לבנייה בערים הם אחד מהגורמים העיקריים ליצירת אפקט ההתחממות הגלובלית, מה שהופך את הערים לחמות משמעותית מהאזורים הסובבים אותן.
מדע ואמנות פוצרים בעיות אמיתיות של סביבה וקיימות, פרופ' עזרי טרזי, Xcoral, צילום: אלעד שריג
פרויקט xCoral 2019 של פרופ' עזרי טרזי הוא דוגמה לאיך עיצוב יכול לשנות בפועל. את המיזם העשוי תצורות מקרמיקה מיישמים כבר בשוניות האלמוגים בים סוף. הפרויקט, שנוצר בשיתוף עם מעבדת הדיזיין טק של הטכניון, עוסק בשיקום שוניות האלמוגים שנפגעו כתוצאה מעליה בטמפרטורה ובחומציות של מי הים, וכן מגורמים נוספים שנוצרו משינויי אקלים ומפעילות אנושית מזהמת. המבנים הקרמיים שהודפסו במדפסת תלת-ממד מכילים מגוון של חללים פנימיים ומורכבים שמושכים דגים וכך מסייעים לשקם את המערכת האקולוגית ומעודדים גידול אלמוגים. קרמיקה היא חומר טבעי וצבע מתמזג בסביבה הטבעית. זו המחשה כי בסיוע תוכנות דיגיטליות אפשר להדפיס אובייקטים ייחודיים בצורות מורכבות ו"להשלים" את מה שחסר / נהרס בטבע. הפרויקט נבדק לאחרונה במסגרת ניסוי שנערך בים סוף, והניב תוצאות מבטיחות.
לצפייה בהדגמה של Emotigun:
האמן Tadas Maksimovas יצר את אימוג'י-גאן, תותח היורה אימוג'ים כמו ברשתות החברתיות (לייק, לב, עצב, פליאה וכעס) בפרצופו. האמן, נטול הפייסבוק או האינסטגרם לפי הצהרתו, שואל האם הכמיהה לרשת הדיגיטלית ולתכנים בה תמשיך להקצין? האם היא תישאר איתנו גם כאשר נקבל אותם באופן מוחשי, בפנים שלנו, פיזית? ואיפה עובר הגבול בין המציאותי לווירטואלי? הוא יצר את אימוג'י-גאן – מכונת ירייה אוטומטית המונעת בעזרת מנוע חשמלי, רק שהתחמושת שלה היא אותם רגשות שאנחנו כמהים להם ברשתות החברתיות.
כבושים של היוצר איתמר בן שושן, צילום: אלעד שריג
כבושים של היוצר איתמר בן שושן (2018) המשלב גם וידאו הוא הפניית זרקור למצב הקיצון שנותר ברצועת עזה. מעבר כרם שלום הוא היחידי היום המאפשר שינוי סחורה בין ישראל, רצועת עזה ומצרים. הוא נסגר לעיתים קרובות והמזון נרקב. פרויקט כבושים מציע לשמר את המזון בטכניקה המסורתית של שימור במלח ובמים בתוך שקיות סגורות הרמטית. לצד הפתרון הפרקטי לשימור מזון ולמניעת זריקתו יש מימד ביקורתי למצב שנוצר בין ישראל לעזה.
קולטיב קונצ'טה וגיל יפמן, גופי עבודה, צילום: אלעד שריג
גיל יפמן וקולקטיב קוצ'ינטה יצרו יחד את גופי עבודה (סלים אנושיים, 2016) – סריגת קרושה מבד טריקו בדמויות ובגודל של בני אדם. כל אחד מהסלים מייצג את זהות המכין אותו ויש גם רמקול שמשמיע את סיפורו או סיפורה האישי. הקולקטיב נוצר במקור כדי לסייע לניצולות מחנות העינויים בסיני, נשים שניצלו מהתופת באתיופיה, אריתראה ובדרכן במדבר הקשוח. דרך האמנות הן מצליחות להתמודד עם הטראומות שעברו.
ניל ננר ואביחי מזרחי, Black Swan Lifeboat, 2019
ניל ננר ואביחי מזרחי יצרו את ברבור שחור – סירת הצלה (2019), סירה העשויה ברזנט שחור היועדת לפליטים החוצים את הים התיכון בחיפוש אחר עתיד טוב יותר. הסירה עוצבה בהשראת מתנפחי בריכה פופולריים. מ-2015 גדל משמעותית מספר הפליטים המנסים לחצות את הים ולבקש מקלט באירופה.
באס פרינסן, עמק, צילום: אלעד שריג, בתים חדשים שכאילו צומחים מהסלעים, סין
באס פרינסן בעבודתו עמק (ג'ינג'אן, סין 2007) יצר סדרת עבודות צילום שמציג מתחם מגדלי מגורים בשנגחאי שעוצב באופן מלאכותי כך שהבניינים נראים צומחים מתוך סלעים אך בעצם מדובר בסלעים מלאכותיים, מעשה ידי אדם. נעשה טשטוש בין מה טבעי לבין מה מלאכותי. הפרויקט מראה את הכמיהה האנושית לטבע, גם אם הוא פייק בחלק מהמקרים.
שטפן בוגנר, פיליפ שמידט, יונס וויגט, לגדל את ילדי הרובוטים, צילום: אלעד שריג
שטפן בוגנר, פיליפ שמידט,יונס וויגט יצרו יחד את "לגדל את ילדי הרובוטים" (2016). עבודה העוסקת בעתיד שזו רובוטים ובינה מלאכותית יהפכו חלק בלתי נפרד מחיינו. העבודה עוסקת בשאלה מי יגדל את הילדים האנושיים שיוולדו בעידן הרובוטים? האם רובוטים יוכלו להרדים, להאכיל ולטפל בהם? ילדים עשויים ליצור קשרי חברות ותלות עם הטכנולוגיה ולקבל אותה באופן שונה.
לפרטים: התערוכה אקסטרים תוצג עד 28 במאי 2020, מוזיאון העיצוב חולון, www.dmh.org.il/heb
You might also like
