בין סלעים לגלים: מלון אי חדש בסין

Photo credit: Tian Fangfang

סטודיו WJ STUDIO עומד מאחורי אחד הפרויקטים המרשימים שנפתחו לאחרונה. בצפון-מזרח ארכיפלג ג'ושאן, מול חופי סין, נפתח לאחרונה מלון יוצא דופן: וילה אבודה באי חואנגלונג. זהו פרויקט אדריכלי שמבקש להחיות כפרי דייגים נידחים שתושביו סובלים מהגירה שלילית והזדקנות האוכלוסייה – ולהפוך אותם ליעד תיירותי חדש ואטרקטיבי.

Photo credit: Tian Fangfang

טבע, היסטוריה ואדם באים לידי ביטוי בפרויקט. העיצוב של WJ STUDIO הנשען על שלושה ממדים: הטבע – צוקים תלולים, ערפל ים ואקלים מונסוני שמכתיבים את האווירה; ההיסטוריה – כפרי האבן המסורתיים של הדייגים והתושבים המקומיים; החוויה האנושית – יצירת תחושה של גילוי אישי בין חורבות האבן לנוף הפראי.

Photo credit: Tian Fangfang

Photo credit: Tian Fangfang

זו אדריכלות שנמסה בנוף. המלון נטמע בטופוגרפיה, המתכננים שמרו על ממדי הבנייה המקומית והשתלבו בה בטבעיות רבה ככל האפשר (מבלי לוותר על פינוקי נופש) והשתמשו בחומרים טבעיים. חלק מהמבנים "מרחפים" על יסודות מבודדים, מה שיוצר משחק בין האבן הקשה לבין האדריכלות המודרנית. שבילי הליכה חיצוניים מחברים בין החדרים, תוך פתיחת מבטים אל הים והמגדלור.

לנופשים ולמבקרים צפויה חוויה של גילוי. כבר מהמעבורת, הדרך למלון הופכת למסע – דרך כפרי האבן, עד למבנה הראשי שבו נשמרו סלעי הצוק כחלק מהאולם הפנימי. השמש והים חודרים אל החללים, מטשטשים גבולות בין חוץ לפנים. מעבר לנופש יוקרתי, מדובר בניסיון להחיות כפר שנשכח. במקום לכסות את ההיסטוריה, האדריכלים העניקו לה חיים חדשים והפכו אותה לנקודת משיכה תיירותית, אקולוגית ואנושית.

חדרים וביניהם בריכות וחוויות

האסטרטגיה המרחבית הכוללת עבור המלון עוקבת אחרי קנה המידה המרחבי של הכפר המקורי ומארגנת את הסדר המרחבי בהתבסס על הבדלי הגובה הטופוגרפיים. המבנים המקוריים על האי בדרך כלל נעים בגודל מ-60 עד 180 מ"ר, עם קנה מידה יחסית קטן וכמובן צנוע. חומר הבנייה העיקרי הוא לבנים צהובות ואבן, שמציעות חוזק מבני טוב. העיצוב משלב את המבנה כהרחבה של הטופוגרפיה הטבעית והמרקם הקיים של הכפר. המלון משתרע על פני 5,000 מ"ר בשלל חללים – ציבוריים ופרטיים.

Photo credit: Tian Fangfang

הבניין הראשי מעוגן בין שלושה שוניות מוגנות. המסה והצורה של קומפלקס הבניין מגיבות למרקם ההתיישבות הסמוכה הקיימת כבר מאות שנים. נפח הבניין המודרני מהדהד את השונית בצורה אחרת. העיצוב מתבטא ביסודות מבודדים כדי לתלות את החלל המוצק מעל השונית, ומפחית עוד יותר את תחושת המשקל. פני התחתית החלקים של המבנה והמשטח המחוספס והזוויתי של השונית יוצרים חלל אפור מובחן, המוסיף עניין לנוף.

Photo credit: Tian Fangfang

קומפלקס הבניין מותאם לשטח ההררי התלול, עם רק שתי תצורות סלע יחסית שטוחות. אזור הליבה של המלון מתחלק באופן טבעי לשתי קבוצות, המחוברות על ידי מסלול חיצוני שיורד באופן טבעי לאורך רכס ההר. העיצוב נעשה בקצב חווייתי של "מוסתר-מציץ-פתוח" ומספר טרנספורמציות בין "חוץ-פנים" ו-"פנים-חוץ" כדי לייצג את החוויה המקורית של נסיעה ברחבי האי.

בלוק A מרוכז סביב אולם סלע פתוח ומרווח. סלעי השונית הקדומים והטבעיים נשמרים בבסיס המבנה, אשר פועל כ"סוכך" כדי להגן עליהם, ומאפשר למבקרים להתקרב למרקם סלעי השונית. העיצוב מטשטש את הגבולות המוחלטים בין "פנים" ו-"חוץ", והופך את החלל עצמו לתווך שמנחה את תפיסת הצופה. כאשר אור השמש מסנן דרך חלונות התקרה אל הסלעים המחוספסים, אנשים יכולים לחוות את מרקם הסלעים מקרוב ולהרגיש את הבריאה הטבעית הנצחית שעומדת במבחן הזמן.

Photo credit: Tian Fangfang

Photo credit: Tian Fangfang

פריסת חדרי האורחים בבלוק B שואבת השראה מדפוסי הארגון המרחבי של כפרים קיימים באזור האי. חדרי האורחים מורכבים משלושה נפחי מבנה יחסית עצמאיים, כאשר הכיוון המרחבי ועיצוב החלונות שלהם מגיבים באופן אסטרטגי לכיווני הזריחה השונים בחורף ובקיץ כדי למסגר נופים חיצוניים ספציפיים.

Photo credit: Tian Fangfang

בעיצוב ממדי חדרי האורחים, קנה המידה והחוויה האנושיים הופכים שוב למפתח לפרשנות הזמן. כשמבט האדם עובר דרך חלון נקי וללא מחסומים, אור השמש שוטף את החדר, בריזות הים נושבות פנימה, וקול הגלים ממלא את האוזניים באופן מיידי, ומשלים את המעבר מ"פנים לחוץ".

באופן מיידי, ומשלים את המעבר מ"פנים לחוץ". www.wjstudio.cn