צרכנות או נמות? שופינג כבר לגמרי נחשב להתמכרות מהמניין וכעת זוכה התחום הכה צרכני הזה לטיפול גם בשדה האמנות. מוזיאון חיפה לאמנות מציג כעת את תערוכת SHOP IT (אוצרת האשכול הראשית: סבטלנה ריינגולד) העוסקת בתשוקה לקניות, בפולחן הצריכה, בסוגיות כמו שופינג המוביל לאושר, "אני צורך משמע אני קיים" ועוד היבטים של תרבות הצריכה העכשווית על חיינו.

ויק מוניז,אטלנטה והיפומנס, בעקבות גווידו רני (תמונות של זבל), 2006.הדפס כרומוגני.אוסף אנג'ל לאמנות עכשווית

ויק מוניז מוות וחיים, בעקבות גוסטב קלימט (תמונות של פיגמנט), 2006 הדפס כרומוגני אוסף אנג'ל לאמנות עכשווית
באשכול התערוכות מוצגת גם תערוכת "Trash Culture" שבה הזבל מככב כמוטיב מרכזי ונחקר על ידי האמנים כתופעת לוואי של חברת הצריכה והשפע.
התערוכה "כסף בה"א הידיעה" בוחנת באופן ביקורתי את המאפיינים של העושר הראוותני ותרבות השפע בחברה הישראלית.
התערוכה "מהירות מופרזת" עוסקת בריבוי הפנים של המשמעות הסמלית הפנטזיות הקשורות בעולם הרכב.
התערוכה "Not Your Toy" בוחנת את דמות האישה בתרבות השפע הגלובלית, כשבולט במיוחד השימוש בבובת הברבי כסמל והאופן שבו האמניות עושות פארודיה עצמית בעבודותיהן.
התערוכה "אבודים בתרגום" מצביעה על עולם טרנס-תרבותי חלול וצרכני שנוצר בעקבות השליטה של הסמלים ההוליוודיים, כייצוג של האימפריאליזם הגלובלי העכשווי.

איקה אודה, לינדה איהומה אג'יופור, שחקנית, מתוך הסדרה "דיוקנאות נוליווד: יופי רדיקלי", 2016-2014.דיו על נייר סטין ראג.באדיבות האמן וגלריה ליילה הלר, ניו יורק
התערוכה "Shopping Mall" עוסקת במבנים של הקניונים, כמונומנטים המייצגים את התרבות העכשווית, ובאופן שבו התרבות הקניונית השלטת מבקשת להדחיק את השוליים החברתיים.
התערוכה "סחורה מקודשת" מתמקדת בתגובותיהם של אמנים עכשוויים לנושאים של דת ואמונה במציאות הגלובלית העכשווית, הנתונה לשליטתה של תרבות הצריכה.
התערוכה "Dress Code" עוסקת בכוחה של האופנה בתרבות העכשווית הצרכנית ובאופן שבו היא מבקשת לסחוף בצריכה אינסופית את הצרכן אחר תשוקותיו ורגשותיו.

אלמגול מנליביאבה.פשוט תשלוף את הזכרון שלי, מתוך הסדרה "דרך המשי שלי אליך "XIII, 2015.הזרקת דיו.באדיבות האמנית
תערוכת היחיד "מקדש אופניים" של אולף קונמן עוסקת בתרבות האופניים של המרחב האורבני הברלינאי ובאיסוף ובשיקום של אופניים נטושים, כפעולה חתרנית נגד השיטה הקפיטליסטית.
תערוכת היחיד "שבר גוף" של חנאן אבו חוסיין מכילה מיצב המורכב מחזיות משומשות שמעין הוקפאו ביציקה ועוסק בנושאים של דת, קפיטליזם, ניצול מיני, אהבה וחירות אישית.
תערוכת היחיד "הוד" של אייל אסולין מציגה מיצב פיסולי מרכזי בשם "המלווים", המוקף בעיטורי קיר השאובים מן התרבות המצרית העתיקה.
תערוכת היחיד "מקדש לאייפונים" של האמן אדי וואגנט מציגה אנדרטה למכשירים ניידים מיושנים, כייצוג של המשיכה האובססיבית שלנו אחר חידושים טכנולוגיים של "הדור הבא".

אדי וואגנט.מקדש לאייפונים, 2018. מיצב, טכניקה מעורבת.באדיבות האמנית וגלריה Bitforms, ניו יורק.הוזמן עבור הביאנלה הבינלאומית באינסברוק, 2018
אשכול התערוכות SHOP ITיוצג עד 20 בינואר 2019 במוזיאון חיפה לאמנות.
לפרטים:www.hma.org.il














