עשרות קירות ומבני ציבור ביישובים מצפון ועד דרום הפכו ליצירות אמנות ייחודיות, במסגרת פרויקט ארצי של מועצת הפיס לתרבות ולאמנות לרגל 20 שנות פעילותה לקידום עולם התרבות והאמנות בישראל. "למעלה" נעשה בהפקה ואוצרות של קבוצת גוסטאון ובהשתתפות עשרות אמנים שונים.
בין היישובים שבהם הפכו קירות ליצירות: דימונה, נהריה, עוספיא, קריית שמונה, עמק המעיינות, קריית ים, פתח תקווה, גני תקווה, תל אביב, קדימה-צורן, עין קנייא, באר שבע, קריית מוצקין, עמק יזרעאל, ג'לג'וליה, קריית עקרון, רמלה, סאג'ור, ורהט. בהמשך מתכננים להמשיך בפרויקט גם ביישובים ראשון לציון, טבריה, עפולה, ירוחם, מרום הגליל, בועיינה נוג'ידאת, רכסים, עיילבון, מעלות תרשיחא ומזכרת בתיה.
הציורים הם site specific דהיינו, הם ייחודיים למקום ומביאים לידי ביטוי את סיפורה ואת אופייה של הקהילה והסביבה. מדובר בציורי קיר בגדלים שנעים מ-50 מ"ר ועד 300 מ"ר, כולל קיר עצום בגודל של 800 מ"ר מצויר בצבעי כחול-לבן בקריית שמונה, שאותו יצר האמן ניל כהן.
בין האמנים שמשתתפים במיזם אפשר למצוא שמות מובילים בסצינה המקומית והבינלאומית, בהם ברוקן פינגאז, פילפלד, תום מלניק, אלין מור, בראדרז אוף לייט, הברביזון החדש, מיסינג, נבות מילר, אחמד זועבי, אלון בונדר, דימה קורמה, מוחמד סלאח חלל, GUMA ,UNGA , DESO ועוד.
זרקור על כמה מהקירות

עמק-המעיינות-מסע-ציורי-קיר-ברחבי-הארץ-צילום:מיכאל-שבדרון-וג׳ון-שטרן
בעמק המעיינות יצרו האמנים האחים Brothers of Light את קיר האמפיתיאטרון הישן של העמק במתחם קימרון, שנראה מהכביש העולה מהעמק. העבודה "נדידת העונות" מחולקת לארבעה חלקים, כפראפרזה על עונות השנה, נדידת הציפורים והתנועה בין עונה לעונה המסמלת את מעגל החיים. בראדרז אוף לייט הם אמנים-אחים, ירושלמים במקור, שהחלו את עבודתם המשותפת ב-2015. הצמד שואב השראה מסיטואציות יום-יומיות בחייהם, מהטבע, כמו גם מתרבויות עתיקות ומהתרבות האורבנית. הם עושים שימוש בעבודתם במוטיבים צבעוניים ונאיביים, וכך יוצרים עולם אוטופי מקביל. אפשר למצוא את יצירותיהם בגלריות ועל גבי קירות ברחבי בארץ ובעולם.

נהריה-מסע-ציורי-קיר-ברחבי-הארץ-צילום:מיכאל-שבדרון-וג׳ון-שטרן
בנהריה יצרו האמנים בקבוצת האמןBroken Fingaz יצירה בצבעים בהירים ובצורות פשוטות כשהנושא הוא רעיון החופש ושחרור הנפש והגוף. מדובר על מסר של שחרור מכבלי ההיסטוריה, מדעות קדומות ומדפוסי התנהגות המושתתים על הרגל ועל רעיונות של דורות העבר. כמו גלויה שנשלחה מעבר לים, מציגה העבודה באור חדש אלמנטים מחיי היום-יום של העיר בגליל המערבי. צורתה המקורית של חזית הבניין – רשת של חלונות ומשטחי בטון – איפשרה ליוצרים לספר סיפור גדול ומרשים

קריית עקרון–מסע-ציורי-קיר-ברחבי-הארץ-צילום:מיכאל-שבדרון-וג׳ון-שטרן
בקריית עקרון יצרה האמנית תום מלניק את הקיר ״stop and smell the roses". היצרה נמצאת לצד מבנה המועצה והמרכז המסחרי וברחוב הראשי, שבו ניצב המרכז הקהילתי. העבודה מדגישה את הצורך שיש לאדם בהפוגות ובמציאת נקודות של שלווה במרחב העירוני. היצירה מאופיינת בצבעים שמחים ובדמויות המתמזגות זו בזו ובטבע.

ג'לג'וליה-מסע ציורי קיר ברחבי הארץ-צילום:מיכאל-שבדרון-וג׳ון-שטרן
בג'לג'וליה נוצר קיר אמנותי בשיתוף פעולה בין האמן אונגה UNGA מהברוקן פינגאז והאמן אחמד זועבי, אמן קליגרף ערבי-חיפאי. הכיתובים על הקיר הם ציטוטים שנלקחו משיר אהבה שבא להעביר מסר של דו-קיום ושל שיתוף פעולה בין אמנים ערבים ליהודים.

גני-תקווה-מסע-ציורי-קיר-ברחבי-הארץ-צילום:מיכאלשבדרון-וג׳ון-שטרן
בגני תקווה יצרה האמנית אלין מור יצירה על מבנה של חטיבת ביניים בעיר. על קיר גדול הפונה לטיילת של העיר היא ציירה על איור בשטח של 320 מ"ר. הרעיון בבסיס היצירה הוא מסרים של תקווה, אהבה וקריאה לעשיית טוב בעולם. האמנית עשתה שימוש בפלטת צבעים מינימליסטית ורוויה. מור, אמנית ומעצבת חיפאית בוגרת בצלאל, חוקרת בעבודותיה את הנשיות בתרבות המערב, ועל קיר זה היא מציגה בגוונים נועזים דמות צעירה שצועדת מכוח האש ומתוך אנרגיית החיים והטוּב וסביבה מלבלבים פרחים המסמלים התפתחות, גדילה וצמיחה תודעתית.
בקריית מוצקין יצרו קבוצת אמניות-יוצרות בשם הברביזון החדש, שעלו בעבר ממדינות חבר העמים. הציור המתנוסס על קיר גן החיות של קריית מוצקין רווי צבעים עזים ובנוי מצורות חופשיות.

קריית-שמונה-קריית עקרון–מסע-ציורי-קיר-ברחבי-הארץ-צילום:מיכאל-שבדרון-וג׳ון-שטרן
בקריית שמונה יצר האמן ניל כהן, מעצב גרפי וארט דירקטור בחברת הייטק במקצועו, יחד עם קבוצת גוסטאון, ציור קיר ענקי בצבעי כחול ולבן. הציור מקדם את פני הבאים לאצטדיון העירוני. כהן בחר להשתמש בצורניות ייחודית ובקווים אורגנים מפותלים נטולי פינות, המובעים בצבעוניות עזה.
בציור שולבו אלמנטים מופשטים וממשיים כאחד: הר החרמון נראה באופק באופן מרומז ותחתיו מופיע עיטור בכחול ולבן, הד לנהר. הדמויות בציור מייצגות שחקני כדורגל וביניהם יונה ושני ראשים מנוגדים, סמל לאחווה השוררת בין היריבים הספורטיביים.
בעוספיא יצר האמן מוחמד סאלח ח'ליל ציור על מגדל המים העירוני, המהווה את אחד האתרים ההיסטוריים במקום. בציור מעגלי חובק, 360 מעלות של צבעוניות וסמליות, משקף האמן את נוף המקום – הטבע של הכרמל ואת הרב תרבותיות המאפיינת את האזור עם גבעות והרים ודמויות שלובות ידיים.

רהט-מסע-ציורי-קיר-ברחבי-הארץ-צילום:מיכאל-שבדרון-וג׳ון-שטרן
ביישוב רהט יצר האמן PESH יצירה ובמרכזה שלוש דמויות ומעליהן שלוש צורות ארכיטקטוניות
דמויות קשתות ערביות .האמן בחר לצייר בצבעים חזקים הבולטים על רקע העיר המדברית, ולשלב בעבודתו אלמנטים עיטוריים איסלמיים, ובכך לתת במה לאופייה הייחודי של רהט – העיר הבדואית היחידה בעולם.
המוטיבים ששזורים בציור הקיר מאזכרים קליגרפיה ערבית. הקשתות המחברות בין הדמויות שוזרותביניהן קו, כדימוי לקשר בין אנשים, חזק, עמיד ויציב כמו קשת האבן, העומדת איתנה ומחזיקה את הבניין כולו.
PESH הוא אמן רב תחומי בוגר המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל החי ופועל כיום בעיקר בתל אביב. השפה האמנותית שפיתח מאופיינת בכתמי צבע שטוחים התחומים בצורות גאומטריות, משחקי זוויות וקווים חדים, והוא נע במרחב שבין האבסטרקטי לפיגורטיבי, בין המופשט לממשי.

דימונה-מסע-ציורי-קיר-ברחבי-הארץ-צילום:מיכאל-שבדרון-וג׳ון-שטרן
בפתח תקווה יצר האמן PILPELED יצירה על קיר שנמצא ברחוב ההגנה, אחד הרחובות הוותיקים והמרכזים בעיר. במרכז היצירה דמותו של בר כוכבא, מגיבורי העל הראשונים בהיסטוריה. הוא הנהיג את המרד היהודי הגדול האחרון נגד האימפריה הרומית, ולמרות תבוסתו היה לגיבור. בעיני פילפלד הוא היה לוחם כאריה וכך הוא שיקף את דמותו באיור.

קדימה-צורן_-מסע-ציורי-קיר-ברחבי-הארץ-צילום:מיכאל-שבדרון-וג׳ון-שטרן
בעין קנייא יצר האמן מיסינג את היצירה ״דייגו, האיש המאושר בעולם״ המוקדשת לאחד הסמלים הכי חזקים בעולם הספורט – כדורגלן העבר דייגו מראדונה. האמן בחר בדמותו האייקונית של השחקן האגדי מכיוון שהקיר שייך למגרש הספורט של הכפר. הציור מתאר את דהירתו הידועה של הכדורגלן בעזרתן של דמויות מצוירות שלא עומדות בקצב המסחרר. לצידו מככבים אלמנטים סימבוליים כמו קריצה למונח ״יד האלוהים״. הצבעוניות בציור נדגמה מסביבת הקיר וכוללת ירוק תכלת, כחול וצהוב.
לפרטים: פרויקט "למעלה" ועל הקירות https://lemala.pais.co.il/