Casa Burés בברצלונה, ספרד, הוא בניין שנבנה בין השנים 1900 לבין 1905 על ידי האדריכל הקטלוני Francesc Berenguer i Mestres, ששיתף פעולה עם אנטוני גאודי המפורסם, מה שמסביר את התיאטרליות של המבנה המקורי המפואר. הבניין נקרא על שם הבעלים הראשון שלו, פרנצ'סק בורס, איש עסקים עם אחת מחברות הטקסטיל המצליחות בספרד דאז.
הבניין בנוי על שטח של 7,700 מ"ר ומשתרע על פני שש קומות. מאז 1979 נהנה הבניין מקטגוריית המיגון הגבוהה ביותר כמורשת תרבותית כך שהשימור שלו מוקפד במיוחד. הבניין ננטש כמעט לגמרי במשך כמה שנים וכמה מהאלמנטים המקוריים הושחתו אולם גם אחרי שגילו אותו מחדש רואים כי מדובר בפיסת אדריכלות מרהיבה וייחודית.
לאחר שלוש שנים של עבודות שיקום קפדניות של מיטב בעלי המלאכה, התגלה Casa Burés כאחד הבניינים המייצגים בסגנון המודרניסטי בברצלונה. האלמנטים המקוריים האדריכליים לצד אלמנטים מודרניסטים כובדו ושוחזרו הן בגלל הדרישות הרגולטוריות והן מבחינת הרגישות הגבוהה של כל בעלי העניין: יזמים, רשויות עיר, צוות הפרויקט ובעלי המלאכה ומומחי השיקום המעורבים ביצירות.
פרויקט עיצוב פנים של קאסה בוראס בוצע על ידי Estudio VILABLANCH ו- TDB Arquitectura בהזמנת היזמים Bonavista Developments.
האתגר שעמד בפני המשקמים והמעצבים הוא איך להפוך בניין היסטורי מהמאה ה-19 של ברצלונה ל–26 חללי מגורים בהתאמה למאה ה-21 עם אזורים משותפים באיכות גבוהה, תוך שמירה על המורשת העשירה המקורית של המבנה. מצד אחד אדריכלות האופיינית לתחילת המאה שעברה, מצד שני מאפיינים של co-living ברוח הימים האלו.
לפרויקט עיצוב הפנים היו שתי מטרות: לשחזר ולהבליט את האלמנטים הדקורטיביים המקוריים של הבניין, ולהתאים את הדיור לצרכים רגולטוריים ופונקציונליים עכשוויים מבחינת חלוקה, טכנולוגיה, בטיחות, נגישות, נוחות וצורכי הקהילה.
הייתה אסטרטגיה מרכזית שהייתה נר לרגלי המעצבים – כל האלמנטים הקיימים בארכיטקטורה הדקורטיבית שוחזרו, ואילו חומרים חדשים נוספו בעת הצורך. הרעיון היה שהחומרים החדשים לא יתחרו ולא יחקו את החומרים המקוריים. מה שיצר כמה רבדים שונים של סגנונות עיצוב באותו חלל.
הצוות הגדיר שלושה מושגים של עיצוב פנים לבניין המגורים הזה, התואמים את האיכויות המהותיות של כל חלל קיים: שלושה לופטים והשטחים המשותפים במרתף קיבלו מחדש את אופיים התעשייתי המקורי; שני בתי מגורים שוחזרו בקפידה תוך התייחסות לאלמנטים המודרניסטיים הקיימים; ו-21 דירות עוצבו כמגורים עכשוויים עם אלמנטים מקוריים עשירים. הפרויקט כלל תכנון והגדרת חומרים וגימורים בהם מדרכות, ציפויים, צבעים, מטבחים, חדרי אמבטיה, דלתות, פרויקט תאורה, ריהוט וכדומה.
כך למשל בלופטים ובאזורים משותפים נעשה שימוש בשטחים פתוחים גדולים עם תקרות גבוהות, רצפות בטון, עמודי ברזל וקירות לבנים ישנים שהושארו חשופים, מטבחים ורהיטים המחזקים את האופי התעשייתי. קומת הקרקע הפכה לשלושה לופטים וקומות המרתף הוסבו לאזורי נוחות לשימוש קהילתי עם בריכת שחייה, ספא, חדר כושר, מרתף, מטבח פתוח, מרפסת, חללים לאירועים חברתיים ועוד. הם משחזרים את האסתטיקה התעשייתית המקורית שלהם.
במגורים שלטת תפיסת עיצוב פנים של כבוד ושיקום האלמנטים הקיימים. בית המגורים המקורי, שנמצא בקומה הראשית, חולק לשני דירות מפוארות של 500 מ"ר כל אחת. הרצפה עשירה ביותר מבחינת אלמנטים מודרניסטיים דקורטיביים, היא ואלמנטים נוספים שוחזרו בקפידה בהם פסיפסים, ויטראז'ים, קירות ותקרות פרסקו, אלמנטים דקורטיביים מעץ, תקרות עם תבליטים ועוד. החומרים החדשים ופריטי הריהוט שנוספו מעודנים ושקטים, לא מאוד מקושטים, קלים במראם ובצבעים המשתלבים בנועם בחלל. הם נבחרו כדי להבליט את האלמנטים ההיסטוריים החשובים ולא להתחרות או לחקות אותם.
ב-21 הדירות עיצוב הפנים שנבחר הוא יצירת ניגוד בין אלמנטים חדשים לבין אלמנטים ישנים. הדירות הממוקמות בקומות העליונות, שנועדו במקור להשכרה, הפכו ל-16 דירות וחמש עליות גג. האלמנטים הישנים המקוריים מחוץ לחדרים שוחזרו. באזורים הפנימיים של הדירות, שם האלמנטים המקוריים לא היו קיימים או שלא ניתן היה לשמרם, ההחלטה הייתה לשלב חומרים חדשים שיאפשרו את הניגודיות בין ישנים לחדשים. נעשה שימוש בצבע לבן ובעץ אלון, חומרים מודרניים נקיים.
לפרטים: www.estudiovilablanch.com/en, https://tdb-arquitectura.com/
Photographers: Jordi Folch & Jose Hevia
Art pieces of the apartment: Marie France Veyrat













