מעצב העל האיטלקי אנזו מארי נפטר אתמול במילאנו בגיל 88. המעצב האיטלקי שבימים אלו מוצגות עבודות רבות שלו ב-Triennale, מוזיאון העיצוב במילאנו, יצר במשך כ-60 שנה מוצרים עבור מותגים מובילים בהם Artemide, Alessi, Danese, Driade, Zanotta.
לאורך כל הקריירה הענפה שלו קידם מארי את הרעיון של ייצור פריטים מעוצבים לאנשים רגילים ואין ספק כי מדובר באבדה גדולה של אחד המעצבים המחוננים, המקוריים והבלתי מתפשרים של זמננו, כפי שניסח זאת סטפנו בורי, נשיא טריאנלה מילאנו, שם נערכת בימים אלה רטרוספקטיבה מרכזית של עבודותיו של מארי. הוא כתב בדף הפייסבוק שלו: "ביי אנזו. אתה עוזב כמו ענק". במוזיאון Triennale מוצגות עכשיו כ-250 מעבודותיו של מארי, בתזמון מושלם.
אליו נוספו עוד בכירים בעולם העיצוב עם הספדים כמו "להתראות אנזו – חלוץ, בעל חזון ודובר אמת", כתב באינסטגרם ג'וזף גרימה, מנהל קריאייטיב של האקדמיה לעיצוב איינדהובן.
מארי נולד בעיר נובארה האיטלקית בשנת 1932, למד במוסד הנחשב Accademia di Belle Arti di Brera במילאנו בשנים 1952-1956. הוא היה מעצב רהיטים ופריטים פורה.
עבודותיו המוקדמות כוללות סדרת שיתופי פעולה עם המותג האיטלקי Danese שהוקם אז, ועיצב עבורם אגרטלים, מחזיק עיפרון, סדרת לוחות שנה ופאזל 16 חיות עבור ילדים.
במהלך שנות ה-60 וה-70 תכנן מארי רהיטים רבים עבור מותגים איטלקיים. אלה כוללים את Delfina chair שתוכנן עבור Driade בשנת 1974 וזכה בפרס העיצוב התעשייתי Compasso d'Oro האיטלקי בשנת 1979.
בין שאר העיצובים המפורסמים שלו הם Elisa chair ו-Box chair עבור מותג Dirade, Tonietta chair עבור חברת Zanotta ומסחטה עבור Alessi.
לצד עיצוב מוצרים ורהיטים, כתב מארי ספרים רבים ומגוונים. בשנות ה-60 פרסם ספר ציורים בשם "התפוח וספר הפרפר" – The Apple and the Butterfly book, שסיפר את סיפורו של זחל. בשנות ה-70 פרסם מדריך לייצור רהיטים מלוחות ומסמרים בשם Autoprogettazione.
"במהלך חייו הוא יצר מגוון של יצירות יוצאות דופן – עשויות נייר, עץ, זכוכית, כלי חרס, ברזל ופלדה – הנעים בחופשיות בין תחומי האמנות, העיצוב, האדריכלות והעיצוב הגרפי, ונמצאים כעת באוספים, במוזיאונים ובבתים בכל רחבי העולם", כתב בורי בקטלוג התערוכה, "העומק של עבודתו יחד עם חקירתו העמוקה של מהות העולם משמשים כנקודת נגד לאירוניה שלו".
הארכיון של מארי ייתרם לעיר מילאנו. עם זאת, המעצב קבע תנאי לתרומתו כי אין להציגו במשך 40 שנה, כלומר הרטרוספקטיבה הנוכחית עשויה להיות הפעם האחרונה שיהיה אפשר לצפות בחלק מהחפצים. "הוא מצדיק זאת בטענה שלפי התחזיות האופטימיות ביותר שלו ייקח 40 שנה עד שדור חדש שאינו 'מפונק' כמו הדור של ימינו יוכל לעשות בו שימוש מושכל, ולהחזיר את השליטה למשמעות העמוקה של הדברים", הסביר Boeri.
"הרטרוספקטיבה הענקית שהוקדש לאנזו מארי בטריאנלה היא גם מחווה הולמת לדמותו הבולטת בתרבות האמנות האיטלקית והבינלאומית", אמר הוסיף לסיום.











