תערוכה חדשה: רכבנו על אטלס

יעל-עצמוני-וגורית-מגן-צילום-רן-עזרא

יעל-עצמוני-וגורית-מגן-צילום-רן-עזרא

יעל-עצמוני-וגורית-מגן-צילום-רן-עזרא

"רכבנו על אטלס" היא תערוכה זוגית חדשה ליעל עצמוני וגורית מגן (אוצר: יובל סער) שתיפתח ביום חמישי ה-16 ביולי במקום לאמנות בקריית המלאכה בתל אביב. שתי האמניות החליטו אחרי עשור של היכרות ושיתופי פעולה ליצור ביחד סירות ולהציגן בתערוכה. התהליך היה כזה – האחת יוצרת גוף של סירה ומעבירה לשנייה, שמוסיפה לה מפרש; ולהפך. כל סירה מורכבת משתי יחידות של שתי יוצרות וביחד נוצרת יצירה הרמונית משותפת אחת עד שלא ברורה נקודת ההשקה בין שתי היוצרות. התערוכה תינעל ב-1.8.20.  

יעל עצמוני, קדרית ופסלת, היא ראש תחום חומר במחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית, בצלאל. עבודותיה עוסקות בקשר בין סמל למקום, זיכרונות ומיפויים אישיים. עצמוני יוצרת בטכניקות מגוונות, בחומר קרמי ובווידאו. גורית מגן, בוגרת לימודי אדריכלות באוניברסיטת תל אביב, היא בעלת סטודיו junktion לעיצוב ואמנות שמתרכז באפסייקל וברדי מייד. 

רכבנו-על-אטלס יעל-עצמוני-וגורית-מגן צילום-רן-עזרא

רכבנו-על-אטלס יעל-עצמוני-וגורית-מגן צילום-רן-עזרא

הפרשנות של שתי היוצרות לאובייקטים בחלל מופיעה בטקסט שמוצמד לכל סירה, למשל סוס גדול, זקוף צוואר, חוצה את הנהר; רוח נושבת דרך המפרשים, על הקירות מפלים של זכוכית; בית על העץ על המים; סבתא רוקמת גלים לנכדה; אשת לוט מביטה קדימה; כלים חלולים, חמצן לנשימה, חול אינסוף; טביעות אצבע ובלון אדום שבויים של תנודות המים; עוגנת על שלולית מאבן, מציירת שדות תעופה.  

בניגוד לקרמיקה ולברזל הכבדים והסטטיים, סירה היא מיכל שזז. סירה היא בית ארעי, שהנוף שנשקף מחלונותיו מתחלף ללא הרף. התנועה המתמדת באה לידי ביטוי גם באסתטיקה של המיכל: שילובים בלתי שגרתיים בין חומרים ובין צבעים ובין טקסטורות. מעל העבודות מרחפת תחושה לא מוגמרת, כמו היא "לא עשויה מספיק" או "כמו שצריך". החומרים אינם במקומם, כאילו לא שייכים. הפגמים, הקרעים והשברים מובלטים לטובה ומקבלים לגיטימציה, הם מגדירים מחדש מושגים של יופי. נדונים גם נושאים של תנועה, סכנה ועוד.   

יעל-עצמוני-וגורית-מגן-צילום-רן-עזרא

יעל-עצמוני-וגורית-מגן-צילום-רן-עזרא

יש דגש על יופי פגום ושלם המתרחק מהמכונה לחוכמת הידיים. עצמוני ומגן לוקחות את החומר עד לקצה, נאמנות לכנות של החומר ולחיוניות שלו. הן מייצרות אסתטיקה שתובעת מהצופים ביצירות לשאול את עצמם האם עליהם להבין או להרגיש, ובאותה נשימה מפצירות בהם להתמסר. 

לפרטים: מקום לאמנות – www.artbeat.co.il/Gallery/ArtspaceTLV